מבוא
1. בפניי בקשת החייב למתן צו הפטר מחובותיו, שהוגשה מכוח סעיף 61 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: "פקודת פשיטת הרגל").
2. במסגרת בקשה זו הציע החייב להמחות לנושיו את מלוא זכויותיו, ככל שקיימות, לרבות בכל הנוגע למוניטין העסק, הידוע כ"יעקובסון-דוד לוי", ואשר הועבר למר דוד לוי, כנטען על ידי הנאמן והנושים.
3. החייב בן 89, ניצול שואה, שאינו צלול, עבר מסכת ייסורים נוראית בשואה בהיותו נער, בערוב ימיו, ולאחר שבנה משפחה ועסק מצליח, נפל החייב קורבן להשקעות כלכליות כושלות ולמסכת עוקצים, בעטיין נותר ללא כל רכוש. משפחתו וילדיו התרחקו ממנו, עקב אובדן רכושו, ובשל גילו ומצבו המנטלי נאלץ החייב להעסיק עובדת זרה ברישיון.
לצד הליקויים המנטאליים והקוגניטיביים של החייב, המכבידים מאוד על ניהול חייו של החייב, איימי השואה חרוטים בזיכרונו וחוויות קשות אלה מלוות אותו בחיי היומיום. בנוסף, סובל החייב מבעיית לב, אשר החמירה לאחרונה, ומאישור רפואי שצורף לבקשה עולה, כי קיימת דליפה ממסתם אאורטלי במידה בינונית עד קשה.
4. החייב מתקיים מרנטות מגרמניה ומהולנד, אשר משולמות לו בגין סבלו במחנות עבודה בתקופת מלחמת העולם השנייה. עם מתן צו הכינוס חויב החייב בתשלום חודשי בסך של 100 ש"ח. ואולם, עם הכרזתו של החייב כפושט רגל ביום 14/04/01, ועל רקע העובדה שהכנסות החייב מרנטות ומקצבאות המוסד לביטוח לאומי עומדות על סך של 10,677 ש"ח, הוגדל התשלום החודשי המושת על החייב והועמד על סך של 2,000 ש"ח.
החייב אינו עומד בתשלומים חודשיים אלה, ובדיעבד ניתן לומר כי העלאת התשלום החודשי יסודה בטעות ונובעת בחלקה מקשייו התפקודיים של החייב ואי יכולתו ליתן הסבר קוהרנטי ושלם להוצאותיו, בשל גילו המופלג ומצבו המנטאלי.
על רקע העובדה, כי לחייב אין דירת מגורים והוא מתגורר בשכירות ונאלץ לשלם את הוצאות ההעסקה של המטפלת-העובדת הזרה, הנדרשת לשהות במחיצת החייב 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע, ולאור גם הטיפולים הרפואיים המשלימים הדרושים לשמירה על יציבות מצבו הבריאותי של החייב (פיזיותרפיה ורפלקסולוגיה), שאת חלקם נדרש החייב לממן, אין תימא, כי החייב אינו עומד בתשלום החודשי המוגדל שהושת עליו.
5. כנגד החייב הוגשו תביעות חוב בסך כולל של 265,748 ש"ח, אשר טרם נבדקו.
6. יצוין, כי הנושים, שהינם כולם מוסדות בנקאיים, וכן המנהל המיוחד עמדו על הכרזתו של החייב כפושט רגל, בעיקר לצורך ביטול הענקות. בפרט המתמקד המנהל המיוחד בטענה, כי מעיון בהסכם המכר של חנות האופטיקה עולה, כי חתנו של החייב (לשעבר), מר דוד לוי, לא שילם תמורה עבור מוניטין עסק האופטיקה, רב שנות פעילות ו/או עבור מלאי וציוד העסק, הנקרא יעקובסון-דוד לוי.
7. בנק לאומי לישראל בע"מ, הנושה היוזם, התנגד נמרצות למתן צו הפטר לחייב וטען, כי יש מקום להורות על ביטול הליכי הפש"ר, משהחייב אינו משלם את התשלומים החודשיים למן יום הגדלתם.
8. בנק הפועלים בע"מ בתגובתו לבקשת החייב למתן הפטר ציין, כי בנסיבות המיוחדות של החייב, שפורטו בבקשה למתן הפטר, הוא מותיר לשיקול דעת בית משפט את ההחלטה בבקשת ההפטר.
9. ב"כ לאומי קארד אשראים בע"מ ציין בתגובתו לבקשת ההפטר של החייב, כי לאור הבהרת ב"כ החייב, לפיה מסכים החייב להמחאת זכויותיו במוניטין וכן לאור אחוז הנשייה הנמוך, משאיר הנושה לשיקול דעת בית משפט את ההכרעה בבקשת ההפטר של החייב.
10. עמדתו של בנק מזרחי טפחות בע"מ לבקשת ההפטר מתמקדת באמור בסעיף 11 לתגובה, שם נאמר כדלקמן:
"אין חולק כי המדובר בענייננו בחייב מבוגר, ניצול שואה אשר מפאת גילו אין באפשרותו להשתכר, אך יחד עם זאת מן הראוי היה כי בנסיבות בהן ניתן היה להציע להעריך את שווי מוניטין עסקו ובהתאם לכך לחלק השווי בין נושיו מן ההגינות לעשות כן ולפיכך יש למנות אקטואר להערכת שווי זה".
11. הנאמן בתגובתו מציין, כי הכרזתו של החייב נתבקשה, לאחר שהנאמן השלים את חקירתו ומסקנתו הסופית הייתה כי החייב לא זכה לקבל דמי מוניטין בגין העברת עסקו לחתנו (לשעבר), מר דוד לוי.
בתגובתו טען לראשונה הנאמן, כי החייב לא הוכיח את גרסת העוקץ וכי בכל מקרה הטענה אינה רלבנטית לנושי החייב, שלבטח אינם אלה אשר עקצו את החייב.
הנאמן טוען, כי איש אינו מונע מילדיו של החייב לסייע לחייב, כשייתכן וחיסכון ההפרש בין הכנסותיו להוצאותיו מגיע לילדיו או יגיע אליהם בעתיד, במקום לכסות את חובותיו לנושיו.
הנאמן טוען, כי על החייב לכסות את חוב הפיגורים, שאם לא כן, יפעל לאכיפת חיובי החייב בהליך על דרך הגשת בקשה לאכיפת חוב הפיגורים בפקודת מאסר, על פי סעיף 179 לפקודת פשיטת הרגל ו/או סעיף 6 לפקודת ביזיון בית המשפט.